ערב יום הזיכרון 13/4/21 א' באייר תשפ"א נפגע נועם שלי אנושות בתאונת דרכים, שבוע שלם נע בין חיים למוות וליכד את עמ"י בתפילות.
כאשר נועם עזב את העולם האור בחיי כבה אך היה זה נועם ששלח לי סימנים וכוח לבחור לחיות כל יום מחדש.
מתוך החושך נוצר אור על ידי המסר שהפך להיות נחלת הכלל
"תנהגו בנועם היו טובים זה לזה"
בחרתי בחיים!
וזו השאיפה שלי שיחד אתכם נפעל לשינוי בכביש, בחברה, ובכל מקום אחד למען השני, בדיוק כמו שנועם נהג לעשות.
לכן החלטתי להקים עמותה אשר רואה את טובת האחר לנגד עיניה יחד נגרום לשינוי בחינוך תעבורתי מגיל צעיר, נקים את "בית נועם" שישמש מרכז להתנדבות כבית תמחוי, עזרה לחיילים בודדים ולצעירים בעלי מוגבליות ונחלק מלגות לתלמידים מצטיינים אשר תורמים לקהילה.
נועם שלי חלם להיות רופא ויחד אתכם נגשים את היעוד של ילדי ישראל ששואפים וחולמים להגיע רחוק ולא תמיד ידם משגת.